בשורת היום

מרקוס, פרק 7

24. הוּא קָם וְהָלַךְ מִשָּׁם אֶל אֵזוֹר צוֹר וְצִידוֹן. נִכְנַס לְבַיִת וְלֹא רָצָה שֶׁיִּוָּדַע לְאִישׁ, אַךְ לֹא הָיָה יָכוֹל לְהֵחָבֵא.

25. אִשָּׁה, שֶׁרוּחַ טְמֵאָה אָחֲזָה בְּבִתָּהּ הַקְּטַנָּה, שָׁמְעָה עָלָיו וּמִיָּד בָּאָה וְנָפְלָה לְרַגְלָיו,

26. וְהָאִשָּׁה נָכְרִיָּה מִמּוֹצָא פֶנִיקִי סוּרִי. הִיא בִּקְשָׁה מִמֶּנּוּ לְגָרֵשׁ אֶת הַשֵּׁד מִבִּתָּהּ.

27. אָמַר לָהּ יֵשׁוּעַ: "הַנִּיחִי קֹדֶם לַבָּנִים לִשְׂבֹּעַ, כִּי לֹא נָאֶה לָקַחַת אֶת לֶחֶם הַבָּנִים וּלְהַשְׁלִיךְ אוֹתוֹ לַכְּלָבִים."

28. הֵשִׁיבָה וְאָמְרָה אֵלָיו: "כֵּן, אֲדוֹנִי, אֲבָל גַּם הַכְּלָבִים תַּחַת הַשֻּׁלְחָן אוֹכְלִים מִפֵּרוּרֵי הַלֶּחֶם שֶׁל הַבָּנִים!"

29. אָמַר לָהּ: "בִּגְלַל דְּבָרֵךְ זֶה לְכִי לְדַרְכֵּךְ; יָצָא הַשֵּׁד מִבִּתֵּךְ."

30. הִיא הָלְכָה לְבֵיתָהּ וּמָצְאָה אֶת הַיַּלְדָּה שׁוֹכֶבֶת בַּמִּטָּה וְהַשֵּׁד כְּבָר יָצָא מִמֶּנָּה.